הפין הגברי הוא איבר מורכב עם מספר עצום של מרכיבים שונים הפועלים יחד כדי להשיג זקפה. למרות שתפקידה של רקמת הזקפה מובן במידה רבה, הביולוגיה והפיזיולוגיה של זקפת הפין נותרו תחום מחקר מתמשך. מדריך מקיף זה מבקש לספק סקירה כללית של הזקפה, התכונות האנטומיות של הפין, והביולוגיה והפיזיולוגיה הבסיסית של זקפה הפין.
איבר המין האנושי יוצא דופן ביכולתו להגדיל ולהתקשות בתגובה לגירוי מיני – תופעה זו ידועה בשם זקפה. זקפה היא תוצאה של יחסי גומלין מורכבים בין גורמים נוירולוגיים, פסיכו-סוציאליים וזומוטוריים שבסופו של דבר גורמים לדם לזרום לחדרי הפין הנקראים קורפוס קברנזום ולהיחרט בדם. נפיחות זו של corpora cavernosa גורמת לפין להיות נוקשה וזקוף.
kobi-israel.com
זקפה יכולה להתרחש במהלך פעילויות מיניות כגון אוננות או יחסי מין, אך יכולה להתרחש גם באופן ספונטני בהיעדר גירוי מיני ישיר. זקפה היא חלק בלתי נפרד מיחסי מין מוצלחים, שכן בלעדיה חדירה אינה אפשרית. בנוסף, זקפות חשובות לשמירה על רקמת פין בריאה על ידי עידוד זרימת הדם ומניעת נזק לרקמות והתכווצויות.
ישנם שלושה מרכיבים אנטומיים מובהקים של הפין המעורבים בהשגת זקפה ושמירה עליה: הקורפוס קברנוזום, הספוגיוסום הקורפורלי והפין העטרתי. הקורפוס קברנזום הוא רקמה גדולה וספוגית המורכבת מרשת של כלי דם קטנים המשתרעים לאורך הפין. רקמת זיקפה זו מלאה בקצות עצבים רבים המאפשרים רמה גבוהה של רגישות וגירוי. הספוגיוסום הקורפורלי הוא רקמה ספוגית קטנה יותר הממוקמת בבסיס הפין, אשר ממלאת תפקיד חשוב בזקפה מכיוון שהיא מסייעת ללכוד דם בתוך הפין וגם מספקת מסלול לזרע לעבור במהלך השפיכה. פין העטרה הוא האזור הרגיש הממוקם בקצה הפין המכיל ריכוז גבוה של קצות עצבים, ולעתים קרובות הוא האזור הרגיש ביותר במהלך פעילות מינית.
הביולוגיה והפיזיולוגיה של זקפת הפין כרוכות ביחסי גומלין מורכבים ומורכבים בין הורמונים, תרופות וקולטנים שונים. בדרך כלל, תהליך הזקפה כרוך בשחרור של תחמוצת החנקן על ידי תאי עצב בפין. שחרור זה עובר דרך כלי הדם הסובבים אותם, וגורם להם להתרחב ולהתרחב. ככל שכלי הדם מתרחבים, יותר דם מסוגל להיכנס לפין, למלא את הרקמה ולגרום לה להיות זקופה. דם זה נלכד בתוך הפין על ידי הידוק השרירים סביב הכניסה לפין, יצירת שיפוע לחץ ומאפשר לרקמה לשמור על הנוקשות והזקפה.
הורמוני גדילה כגון אנדרוגנים נדרשים גם לזקפה להתרחש, והם נחוצים לצמיחה נכונה ותחזוקה של הפין. טסטוסטרון, למשל, מעורר את הייצור של תחמוצת החנקן ומסייע לווסת את העצבים והשרירים המעורבים בתהליך זיקפה.
במקרים מסוימים, תרופות כגון מעכבי phosphodiesterase עשוי להיות prescribed כדי לשפר את זרימת הדם ולעודד זקפות חזקות יותר. תרופות אלו מעכבות את פעילותו של פוספודיאסטראז, אנזים המפרק את השליח הכימי האחראי על בקרת זרימת הדם בגוף. על ידי עיכוב אנזים זה, השליח הכימי מסוגל להישאר פעיל בגוף זמן רב יותר, מה שמוביל לזקפה חזקה יותר וביצועים מיניים משופרים.
איבר המין האנושי הוא מבנה רגיש ומורכב להפליא, המסוגל להשיג ולקיים זקפות בתגובה לגירוי מיני. מדריך מקיף זה תיאר את האנטומיה של הפין ואת הביולוגיה והפיזיולוגיה של זקפת הפין. בעוד שברור שעדיין יש ללמוד ולהבין הרבה על התהליך המורכב של הזקפה, סקירה זו סיפקה תובנה לתופעה יוצאת דופן זו.
